יום העצמאות הנוכחי תופס אותנו במציאות שנראית כלקוחה מתסריטי המדע הבדיוני המסויטים ביותר. חייזרים אמנם עדיין לא שתלטו עלינו אבל האגו אכן משתולל ושולט בכול
מ"מטרופוליס" ו"כוכב הקופים" הוותיקים, דרך "בלייד ראנר" המסוגנן, "שליחות קטלנית" המתכתי ואפילו "מטריקס" - המעשייה הסמי-פילוסופית המצליחה ביותר של שנות האלפיים - סרטי המדע הבדיוני ניסו תמיד לצייר מציאות עתידית אפלה וקודרת.
בדרך כלל התנהל התסריט באופן הבא: רובוטים קרי-לב השתלטו על חיינו... או חייזרים אכזריים פלשו מהחלל... או אסטרואיד עצום נפל מהשמיים, ונותרו לנו כך וכך שעות להינצל...
ז'אנר נוסף שזכה אף הוא להצלחה, היה סרטי "היום שאחרי". גם אז התנהל הסיפור סביב רעידת אדמה, צונאמי, סופה, או כל כוח טבע אחר, שהחריב או לפחות איים להחריב את העולם.
הסיפור השחוק שחוזר על עצמו, מולבש ברוב המקרים בשלל אפקטים מרשימים ("כמותם לא נראו עד כה") כדי לעורר עניין וליצור חוויה מושלמת.
אך תארו לעצמכם שהיינו "שוברים את הכלים" ומפיקים סרט מדע בדיוני מסוג אחר, כזה שמנסה לתאר עתיד אופטימי, שבו אנשים חיים זה לצד זה בשלום, באחווה ובאהבה. בלי קופים ענקיים או לטאות מעוותות שרצים ברחובות מעלי עשן ורודפים אחרי אנשים קטנים, בלי אנדרואידים שיצאו משליטה וקמו על יוצרם... משעמם? לא בהכרח, תלוי בנקודת המבט.
הפעם גיבור הסרט שלנו הוא לא פחות ולא יותר מאשר עם שלם, כן ע ם י ש ר א ל בכבודו ובעצמו.
הזמן: 28 באפריל 2018, ערב יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
המקום: ארץ ישראל.
והרי לכם טריילר קצר:
השעון נושק לשעה עשר, ומטה חגיגות יום העצמאות ה-70 עומד להכריז על פתיחת חגיגות העצמאות. כתבנו לענייני חגים מדווח מהשטח כי בעשר השנים האחרונות השתנו הרגלי החגיגה של העם עקב השינוי העמוק שחווה. הבון טון הנפוץ שהיה אופייני לעשור הראשון של שנות האלפיים: שוטטות אקראית בין במות מופעי "כוכב נולד" והפרחת חופי המדינה בעפר המנגלים, הפך להיסטוריה. את מקומו תפסו מנהגים אחרים לחלוטין. את יום העצמאות ה-70 אנו פוגשים לראשונה בראש מורם, לאחר שהנחנו מאחורינו את הפוליטיקאי התורן שבזז את הקופה הציבורית, את הוויכוחים והמחלוקות האינסופיות, את גסות הרוח, הקללות והאלימות, ואפילו הצלחנו להביט לעצמנו לראשונה בעיניים בעת פרסום הסקר השנתי המסורתי, שבעבר גרם לנו להחוויר בכל פעם מחדש, כשגילינו מה העולם "באמת חושב עלינו".
זהירות, ספוילר לפניך....
ועכשיו ההפתעה: מסע לאחור בזמן יגלה שהתסריט הבדיוני הזה כבר התממש. על האדמה הזו ממש שכנה לה פעם "ישראל אחרת"; אוטונומיה קטנה ומשגשגת שנבנתה והתנהלה על פי ערכים שכמותם לא נראו עד אז. 'ואהבת לרעך כמוך' היה אז ערך בסיסי, ולא סיסמה שחוקה המתנוססת על הפגוש של הרכב שחותך אותך בכביש, ממש מתחת לסטיקר 'טרנטה, אבל לפניך'...
אך כדרכן של דרמות טובות, בדיוק כשהכול כבר נראה מבטיח, חלה תפנית דרמטית בעלילה: האינטרסים הפרטיים החלו לכרסם באחדות העם, הערבות ההדדית נסדקה, הסכסוכים הפנימיים גברו וה"ממלכה" הגדולה, שעכשיו כבר לא הייתה כל כך "מאוחדת", קרסה, ויצאנו לגלות הראשונה.
תהליך דומה חזר על עצמו גם "בטייק השני". חזרנו לארץ, בנינו בהתלהבות רבה את בית המקדש, אך שוב גבר עלינו האגואיזם השמנמן ונגס ללא רחם ביסודות האומה. ההיכל המפואר חרב בקול רעש גדול, התפזרנו לכל עבר, ויצאנו לגלות גשמית ורוחנית (זה תמיד הולך יחד) ממושכת.
הגיבורים החדשים
יום העצמאות הנוכחי תופס אותנו במציאות שנראית כלקוחה מתסריטי המדע הבדיוני המסויטים ביותר. חייזרים אמנם עדיין לא השתלטו עלינו (מישהו אמר אחמניג'אד?), אבל האגו אכן משתולל ושולט בכול. בדרך כלל בשלב הזה מופיע איזה קיאנו ריבס או הריסון פורד, אותו "אחד" שלוקח את העניינים לידיים ומציל את המצב. אבל זה עדיין לא קורה, ואויבנו הוותיק והערמומי - האגו שאינו יודע שובע - ממשיך לנעוץ את ציפורניו החדות בבשר החי... ושום גיבור אינו נראה באופק.
בעל הסולם, מקובל ענק שהגיע לארץ בתחילת המאה שעברה, כתב שאת הגיבור האמיתי עלינו לחפש בתוכנו. ב"כתבי הדור האחרון" - הוראות הפעלה לחיים שהותיר בידינו לאחר מותו - הוא פרס את תסריט הקיום העתידי, והיחיד שאפשרי, של החברה הישראלית. אך בשונה מסופרי המדע הבדיוני שרקחו עלילות דמיוניות, ביסס בעל הסולם את תכניתו על יסוד מדעי, ריאלי.
אקשן!
"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר אפשר לפרסם את חכמת האמת" (בעל הסולם).
בשפה מדעית מתאר בעל הסולם את אהבת הזולת כעיקרון היסוד שליווה את "הממלכה המאוחדת" בתחילת דרכה, ושעל בסיסו צריך לייסד את היישוב היהודי בארץ ישראל.
בחזרתנו לארץ לאחר אלפיים שנות גלות, ראה בעל הסולם סימן לכך שהגיעה העת לחבר יחדיו את חלקי העם היהודי ואת העולם כולו. בדרכנו להקמת חברה עצמאית ומצליחה הוא סבר שעלינו להשקיע מאמצים גדולים בחינוך, כדי להסביר שרק אהבת הזולת תוכל לחבר אותנו זה לזה.
נקודת המפנה תגיע ברגע שלא נוכל לסבול יותר את המצב הקיים. ואנו בהחלט קרובים לכך. ברגע שנישא עינינו לחפש כיוון חדש, ניזכר בחברה שבנו כאן אבותינו ובאורח החיים הייחודי שסיגלו לעצמם, וניווכח שגם אנחנו יכולים לחיות אחרת.
העיקרון של 'ואהבת לרעך כמוך', ששימש מאז ומעולם כדבק היחיד שחיבר את חלקי העם המפוזרים, ואף את העולם כולו, ניצב כעת אל מול פנינו, מחכה שנעשה גם אנחנו צעד קטן לכיוונו. הגיע הרגע לשנות את פני הדברים לטובה.
התסריט האופטימי כבר נכתב, הבמאי כבר כאן וגם השחקנים הראשיים. ברגע שניתן את האות ונרצה לקיים קשר אמיתי שמיוסד על אהבת אחים ועל הדדיות, הגלגלים ינועו קדימה. הפעם 'על אמת', כמובן.
אקשן?
יום העצמאות
מ"מטרופוליס" ו"כוכב הקופים" הוותיקים, דרך "בלייד ראנר" המסוגנן, "שליחות קטלנית" המתכתי ואפילו "מטריקס" - המעשייה הסמי-פילוסופית המצליחה ביותר של שנות האלפיים - סרטי המדע הבדיוני ניסו תמיד לצייר מציאות עתידית אפלה וקודרת.
בדרך כלל התנהל התסריט באופן הבא: רובוטים קרי-לב השתלטו על חיינו... או חייזרים אכזריים פלשו מהחלל... או אסטרואיד עצום נפל מהשמיים, ונותרו לנו כך וכך שעות להינצל...
ז'אנר נוסף שזכה אף הוא להצלחה, היה סרטי "היום שאחרי". גם אז התנהל הסיפור סביב רעידת אדמה, צונאמי, סופה, או כל כוח טבע אחר, שהחריב או לפחות איים להחריב את העולם.
הסיפור השחוק שחוזר על עצמו, מולבש ברוב המקרים בשלל אפקטים מרשימים ("כמותם לא נראו עד כה") כדי לעורר עניין וליצור חוויה מושלמת.
אך תארו לעצמכם שהיינו "שוברים את הכלים" ומפיקים סרט מדע בדיוני מסוג אחר, כזה שמנסה לתאר עתיד אופטימי, שבו אנשים חיים זה לצד זה בשלום, באחווה ובאהבה. בלי קופים ענקיים או לטאות מעוותות שרצים ברחובות מעלי עשן ורודפים אחרי אנשים קטנים, בלי אנדרואידים שיצאו משליטה וקמו על יוצרם... משעמם? לא בהכרח, תלוי בנקודת המבט.
הפעם גיבור הסרט שלנו הוא לא פחות ולא יותר מאשר עם שלם, כן ע ם י ש ר א ל בכבודו ובעצמו.
הזמן: 28 באפריל 2018, ערב יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
המקום: ארץ ישראל.
והרי לכם טריילר קצר:
השעון נושק לשעה עשר, ומטה חגיגות יום העצמאות ה-70 עומד להכריז על פתיחת חגיגות העצמאות. כתבנו לענייני חגים מדווח מהשטח כי בעשר השנים האחרונות השתנו הרגלי החגיגה של העם עקב השינוי העמוק שחווה. הבון טון הנפוץ שהיה אופייני לעשור הראשון של שנות האלפיים: שוטטות אקראית בין במות מופעי "כוכב נולד" והפרחת חופי המדינה בעפר המנגלים, הפך להיסטוריה. את מקומו תפסו מנהגים אחרים לחלוטין. את יום העצמאות ה-70 אנו פוגשים לראשונה בראש מורם, לאחר שהנחנו מאחורינו את הפוליטיקאי התורן שבזז את הקופה הציבורית, את הוויכוחים והמחלוקות האינסופיות, את גסות הרוח, הקללות והאלימות, ואפילו הצלחנו להביט לעצמנו לראשונה בעיניים בעת פרסום הסקר השנתי המסורתי, שבעבר גרם לנו להחוויר בכל פעם מחדש, כשגילינו מה העולם "באמת חושב עלינו".
זהירות, ספוילר לפניך....
ועכשיו ההפתעה: מסע לאחור בזמן יגלה שהתסריט הבדיוני הזה כבר התממש. על האדמה הזו ממש שכנה לה פעם "ישראל אחרת"; אוטונומיה קטנה ומשגשגת שנבנתה והתנהלה על פי ערכים שכמותם לא נראו עד אז. 'ואהבת לרעך כמוך' היה אז ערך בסיסי, ולא סיסמה שחוקה המתנוססת על הפגוש של הרכב שחותך אותך בכביש, ממש מתחת לסטיקר 'טרנטה, אבל לפניך'...
אך כדרכן של דרמות טובות, בדיוק כשהכול כבר נראה מבטיח, חלה תפנית דרמטית בעלילה: האינטרסים הפרטיים החלו לכרסם באחדות העם, הערבות ההדדית נסדקה, הסכסוכים הפנימיים גברו וה"ממלכה" הגדולה, שעכשיו כבר לא הייתה כל כך "מאוחדת", קרסה, ויצאנו לגלות הראשונה.
תהליך דומה חזר על עצמו גם "בטייק השני". חזרנו לארץ, בנינו בהתלהבות רבה את בית המקדש, אך שוב גבר עלינו האגואיזם השמנמן ונגס ללא רחם ביסודות האומה. ההיכל המפואר חרב בקול רעש גדול, התפזרנו לכל עבר, ויצאנו לגלות גשמית ורוחנית (זה תמיד הולך יחד) ממושכת.
הגיבורים החדשים
יום העצמאות הנוכחי תופס אותנו במציאות שנראית כלקוחה מתסריטי המדע הבדיוני המסויטים ביותר. חייזרים אמנם עדיין לא השתלטו עלינו (מישהו אמר אחמניג'אד?), אבל האגו אכן משתולל ושולט בכול. בדרך כלל בשלב הזה מופיע איזה קיאנו ריבס או הריסון פורד, אותו "אחד" שלוקח את העניינים לידיים ומציל את המצב. אבל זה עדיין לא קורה, ואויבנו הוותיק והערמומי - האגו שאינו יודע שובע - ממשיך לנעוץ את ציפורניו החדות בבשר החי... ושום גיבור אינו נראה באופק.
בעל הסולם, מקובל ענק שהגיע לארץ בתחילת המאה שעברה, כתב שאת הגיבור האמיתי עלינו לחפש בתוכנו. ב"כתבי הדור האחרון" - הוראות הפעלה לחיים שהותיר בידינו לאחר מותו - הוא פרס את תסריט הקיום העתידי, והיחיד שאפשרי, של החברה הישראלית. אך בשונה מסופרי המדע הבדיוני שרקחו עלילות דמיוניות, ביסס בעל הסולם את תכניתו על יסוד מדעי, ריאלי.
אקשן!
"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר אפשר לפרסם את חכמת האמת" (בעל הסולם).
בשפה מדעית מתאר בעל הסולם את אהבת הזולת כעיקרון היסוד שליווה את "הממלכה המאוחדת" בתחילת דרכה, ושעל בסיסו צריך לייסד את היישוב היהודי בארץ ישראל.
בחזרתנו לארץ לאחר אלפיים שנות גלות, ראה בעל הסולם סימן לכך שהגיעה העת לחבר יחדיו את חלקי העם היהודי ואת העולם כולו. בדרכנו להקמת חברה עצמאית ומצליחה הוא סבר שעלינו להשקיע מאמצים גדולים בחינוך, כדי להסביר שרק אהבת הזולת תוכל לחבר אותנו זה לזה.
נקודת המפנה תגיע ברגע שלא נוכל לסבול יותר את המצב הקיים. ואנו בהחלט קרובים לכך. ברגע שנישא עינינו לחפש כיוון חדש, ניזכר בחברה שבנו כאן אבותינו ובאורח החיים הייחודי שסיגלו לעצמם, וניווכח שגם אנחנו יכולים לחיות אחרת.
העיקרון של 'ואהבת לרעך כמוך', ששימש מאז ומעולם כדבק היחיד שחיבר את חלקי העם המפוזרים, ואף את העולם כולו, ניצב כעת אל מול פנינו, מחכה שנעשה גם אנחנו צעד קטן לכיוונו. הגיע הרגע לשנות את פני הדברים לטובה.
התסריט האופטימי כבר נכתב, הבמאי כבר כאן וגם השחקנים הראשיים. ברגע שניתן את האות ונרצה לקיים קשר אמיתי שמיוסד על אהבת אחים ועל הדדיות, הגלגלים ינועו קדימה. הפעם 'על אמת', כמובן.
אקשן?
יום העצמאות
קבלה לעם אתר התוכן הגדול והמקיף ביותר בנושא קבלה: שיעורי קבלה און-ליין, למתחילים ולמתקדמים, סרטים, תוכניות וקליפים מערוץ הקבלה"מתחברים לטוב" 66 ב-YES וב-HOT
